בין אנגליה לישראל קבעו את מגוריהם עד שהגיעו למודיעין בשנת 1996 עם שלושת ילדיהם הבוגרים ושני נכדים. 
במשך השנים ג'ון תמיד התנדב לעבוד עם בני נוער, התנדב למשטרה, למשמר האזרחי וגם התנדב לשרת במילואים לאחר ששוחרר מהשרות. כל כך אהב את הארץ שתמיד חיפש מה לתת לה.

בהגיעם למודיעין הבין ג'ון שבני הנוער במצוקה חברתית. בהיותה עיר בהתהוות לא היו בה מקומות בילוי או פעילויות חברתיות עבורם.
ג'ון החליט שהוא חייב לעשות משהו עבור הנוער. הוא התלבט חודשים רבים ושיתף את דניאלה בהתלבטויותיו. לבסוף הגיע להחלטה ששלבה בתוכה גם עיסוק לבני הנוער וגם את הספורט האהוב על ג'ון - פתיחת מועדון חץ וקשת.
 
החליט ועשה.
ג'ון נסע לאנגליה, עבר בהצלחה הכשרה כמדריך בענף החץ וקשת מה-Grand National Archery Society.  הסמכתו הוכרה על ידי מחלקת הספורט במשרד החינוך והתרבות ומשם נסללה הדרך לחזונו. משחזר, השקיע את מיטב זמנו וכספו להקים את המועדון כאשר מול עיניו היתה מטרה אחת:  לתת זמן איכות להורים וילדים יחד עם הקניית ידע בירי וחץ וקשת. 

המועדון פתח את שעריו במרץ 2004 בחממות של דב עפרון באזור התעשיה שילת. בעל השטח וידידו הטוב של ג'ון, דב עפרון תמך בחזונו של ג'ון, לפעול למען בני הנוער בעיר, ואיפשר את הפעלת המועדון בשטחיו ללא כל תמורה כספית. ג'ון קנה ציוד יקר מאוד עבור המועדון מכספו הפרטי וכל כולו היה מושקע בנפש ובנשמה בפרוייקט למען הנוער במודיעין. 
ג'ון עבד בהתנדבות מלאה. אימן את הילדים וההורים שלוש פעמים בשבוע עם המון אהבה ותמיכה. תמיד חיבק, תמיד עודד, תמיד חייך לכולם. המועדון התחיל לקבל את הצביון שג'ון חלם עליו - מקום חברתי למשפחות. ג'ון כל כך אהב את המקום שבנה, את הילדים ואת הנתינה ושקל לעזוב את מקום עבודתו ולהשקיע את כל זמנו במועדון.  אבל כלכלית הוא לא יכל היה לעשות זאת.
 
שנה לאחר פתיחת המועדון חלה ג'ון בסרטן מסוג נדיר. הוא עבר שני ניתוחי בטן קשים מאוד, מה שלא עצר אותו פעם אחרי פעם לחזור למועדון ולאמן את הילדים כשהוא ישוב על כסא.
משאלתו נתגשמה: להקדיש את כל זמנו לילדים ולמועדון. אבל זה לא היה פשוט. טיפולים קשים אילצו אותו להחסיר אימונים וג'ון לא רצה להחמיץ אף אימון עם הילדים.  
חברים במועדון שבאו להנות מזמן איכות נרתמו לעזרה ומצאו עצמם פותחים מועדון, מגלגלים מטרות, מאמנים ומדריכים בזמן שג'ון היה מנוע מלעשות זאת. 
המועדון המשיך בפעילותו הסדירה למרות הכל ובזכות החברים שלמדו לאהוב את ג'ון ואת נתינתו האדירה.  ג'ון הבין שחלומו מתגשם מול עיניו רק לא ידע שלא יהיה שם כדי לראות את המועדון תוקע שורשים עמוקים וקוצר הישגים מרשימים בתחרויות ארציות. 
"הילדים של ג'ון" קוצרים עד היום השגים מרשימים בתחרויות מול מועדונים מכל רחבי הארץ.
 
ג'ון נפטר ב-21 במרץ 2007 לאחר שנתיים של מאבק איתנים במחלה. בן 57 היה במותו. 

שמוליק הרפז, שזכה להכיר את ג'ון בחייו, הצטרף למועדון יחד עם שני בניו במטרה להנות מהספורט וזמן איכות עם בניו. לאחר שהבין את משמעות מפעל חייו של ג'ון, קיבל על עצמו את ניהול מועדון קשתי מודיעין ע"ש ג'ון מאיירס בהתנדבות.